Copy
סקירת החרמות האחרונים נגד ישראל וניתוחם

לקראת הוועידה הכלכלית העולמית בדאבוס השבוע

ניתוח החרמות האחרונים על ישראל, שערך מכון המחקר מולד, מוכיח: אירופה וארה"ב מעוניינות מאוד בשיתוף פעולה כלכלי ומחקרי עם ישראל; החרמות אינם מכוונים נגד ישראל, אלא נגד מדיניותה בשטחים; המכשול העיקרי בפני שיתוף פעולה פורה יותר עם כלכלות המערב הוא ×”התנחלויות


בחודשים האחרונים, על רקע המשך הבנייה בהתנחלויות, חלה החרפה בסנקציות המוטלות על ישראל מכיוון אירופה, רובן ככולן פוגעות באופן ישיר בכיס של האזרח הישראלי (רשימה מפורטת להלן). ניתוח עדכני שערך מכון המחקר מולד לקראת הוועידה הכלכלית העולמית בדאבוס בשבוע הבא מראה ×›×™ כמעט 100% מהמקרים שבהם יחסי החוץ של ישראל אינם אופטימליים קשורים במישרין לשליטה הישראלית על השטחים. בעניין ×–×” קיים קונצנזוס בינלאומי כמעט מוחלט, השולל את המדיניות הישראלית מעבר לקו הירוק. על-פי כל הערכה סבירה, גם אין סיבה לצפות ×›×™ הוא ישתנה. 
באופן כללי, מעמדה של ישראל הוא סיפור הצלחה כמעט יחיד מסוגו. הקהילה הבינלאומית מעוניינת בשיתוף פעולה קרוב עם ישראל במגוון תחומים. לפיכך, נבואות הזעם לגבי בידוד בינלאומי של ישראל מוגזמות. בניגוד לדעה הרווחת, המדינה לא סובלת מדה-לגיטימציה. רוב הגורמים שבאים במגע עם ישראל מכירים חד-משמעית בזכותה להתקיים. עם זאת, ניתן להעריך כי המשך ההתנהלות הנוכחית בזירה הבינלאומית יגרור בעתיד נזקים כבדים עוד יותר.

רקע:

  • אירופה היא שותפת הסחר המרכזית של ישראל, ואי-אפשר להחליפה ככזו בעתיד הנראה לעין. 34% מהייצוא הישראלי ו-55% מהייבוא לישראל מתנהלים מול מדינות האיחוד האירופי - יותר מכל אזור אחר בעולם. גם אם ישראל מבקשת לבנות מעל תשתית הסחר היסודית הזו "קומה שנייה" של שיתופי פעולה עם סין והודו, ×™×”×™×” ×–×” בהכרח תהליך ארוך טווח, שאינו פוטר את ממשלת ישראל מטיפוח ומחיזוק הקשרים האסטרטגיים המתרופפים עם המערב. 
  • ישראל היא המדינה הלא-אירופית היחידה שצורפה כחברה לתוכנית המחקר והפיתוח הטכנולוגי של האיחוד האירופי. הודות לכך, מדענים ישראלים מעורבים ביותר מ-1,200 פרויקטים שונים של האיחוד, שהוא היום המקור הראשון בגודלו למימון ציבורי של מחקר מדעי בישראל. הסכם ההתאגדות בין ישראל לאיחוד גם פותח בפני ישראל אפשרויות כלכליות רבות. כך, למשל, הוא מאפשר לקחת הלוואות מהבנק האירופי להשקעות או ליהנות מה-ENPI, המכשיר הפיננסי שתומך במדינות האיחוד וברוסיה.
  • במקביל, הצטרפה ישראל למגוון תכניות אחרות של האיחוד האירופי. כך, לדוגמה: התוכנית ליזמות וצמיחה של חברות קטנות ובינוניות; גליליאו - המערכת האירופית לניווט לווייני; התוכנית לשיתוף פעולה חוצה גבולות; המכון האירופי לחדשות וטכנולוגיה; רשת EUREKA למו"פ תעשייתי; ההסכם להכרה הדדית בין ישראל לאיחוד בתחום תנאי ייצור נאותים של תרופות ועוד.
  • שדרוג היחסים בין ישראל לאיחוד - שמשמעו תוספת של מאות מיליוני שקלים בשנה לחברות ישראליות - מוקפא בגלל מדיניות ישראל בשטחים. במהלך העשור הקודם ×”×™×” אמורים היחסים הרשמיים בין ישראל לאיחוד האירופי ליהנות משדרוג מעמד רשמי. המשמעות של שינוי ×›×–×” היא התקרבות כלכלית נוספת שיש בכוחה להזרים מאות מיליוני שקלים בשנה לכיסן של חברות ישראליות. אלא ששדרוג היחסים מוקפא מאז 2009 בעקבות מדיניות ישראל בשטחים בכלל - והבנייה בהתנחלויות בפרט.
  • מתחילת כהונתו מפזר שר הכלכלה, נפתלי בנט, אמירות שלפיהן יש לחזק את קשרי הסחר עם המזרח - על חשבון הקשרים הכלכליים ארוכי השנים עם אירופה.
  • כך, למשל, בכנס "כלכליסט" שהתקיים בסוף אוגוסט אמר: "אני מקווה שאם נסתכל בעוד עשר שנים לאחור, × ×”×™×” עם תלות קטנה יותר במערב ובאמריקה ועם השקעה יותר גדולה במזרח... במזרח אין מסורת אנטישמית, לעומת המערב... אנחנו סוגרים נציגויות במערב ומעתיקים אותן מזרחה".
  • חודשיים לאחר מכן, באוקטובר האחרון, כתב לחברי "הבית היהודי": "משהו רע קורה באירופה. איסור ברית המילה. דיבורי החרם. השינויים הדמוגרפיים של עלייה באחוזי המוסלמים בערים מרכזיות. מדינת ישראל חייבת להבין שמדובר במגמה איטית אך יציבה, ועלינו להיערך אליה. במשרד הכלכלה אנו משקיעים הרבה משאבים בפתיחת המשאבים האדירים, סין והודו... עלינו לגוון את אפיקי הכלכלה שלנו. אנחנו פועלים באגרסיביות רבה על-מנת להגדיל את הסחר מזרחה".
  • השר בנט: שיאן הנסיעות של הממשלה הנוכחית - שלא מצא לנכון להגיע אפילו פעם אחת לאירופה. נתונים שפורסמו בעיתונות מגלים ×›×™ בנט הוא שיאן הנסיעות לחו"ל בממשלה הנוכחית: בתשעת החודשים הראשונים לכהונת הממשלה בילה יו"ר הבית היהודי 32 ימים מחוץ לגבולות ישראל. המדינות שבהן ביקר היו: הודו, סין, אינדונזיה, אוסטרליה וארצות-הברית. משום מה, דווקא בשעת משבר דיפלומטי, לא מצא שר הכלכלה לנכון לבקר אצל שותפת הסחר המרכזית של ישראל במטרה לנסות למזער נזקים ולהדק קשרי מסחר בעלי משמעות אסטרטגית למשק הישראלי.


רשימה מעודכנת של החרמות מהתקופה האחרונה:
 

  • חברת האבטחה הגדולה בעולם, G4S, הודיעה על ביטול כל החוזים שלה עם ממשלת ישראל הקשורים לאבטחת התנחלויות החל מהשנה הבאה. במקביל, הממשלה הבריטית פותחת בחקירה נגד קונצרן הענק בחשד שהוא מספק שירותי אבטחה ואמצעים טכנולוגיים להתנחלויות ולמחסומים - בניגוד להנחיות של הארגון ×”-OECD. הנחיות אלה שוללות את מדיניות ישראל בשטחים וממליצות לתאגידים ממדינות חברות להימנע מכל השקעה מעבר לקו הירוק.
  • ההכנסה של חקלאי הבקעה צנחה בשנה החולפת ביותר מ-14% - כמעט מאה מיליון שקל. רשתות המזון, בעיקר בבריטניה ובסקנדינביה, נמנעות מלקנות פלפלים, ענבים, תמרים ועשבי תיבול שמקורם באזור. לפי יו"ר הוועדה החקלאית במועצה האזורית בקעת הירדן, מכירות הפלפלים והענבים למדינות אירופה צנחו בכ-50% תוך שנה אחת בלבד. 
  • קרן הפנסיה הגדולה בהולנד, PGGM, מחרימה בנקים בישראל בשל מימון התנחלויות. הקרן השקיעה במהלך השנים עשרות מיליוני אירו בבנק הפועלים, בנק לאומי, דיסקונט, הבנק הבינלאומי ומזרחי טפחות. העיתונות הכלכלית בהולנד מדווחת על כוונה של חברות גדולות נוספות למשוך השקעות ממוסדות פיננסיים ישראליים המקיימים קשרים עם התנחלויות.
  • המשבר סביב קרן המחקר המדעי Horizon 2020. המשבר בין ישראל לאיחוד כמעט הביא להפסקת הזרמה של מיליארדי שקלים לאוניברסיטאות ולחברות ×”×™×™-טק ישראליות - בגלל ההתעקשות של בנט לכלול גם את יהודה ושומרון בתכנית המענקים המדעית, בניגוד לעמדתו הרשמית ארוכת השנים של האיחוד. 
  • סימון מוצרי התנחלויות במדינות רבות באירופה: בשנים האחרונות החלו יותר ויותר רשתות שיווק אירופיות לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות. חלק גדול מהן אף נמנע לחלוטין מרכישתם. כך, למשל, רשתות השיווק הגדולות "מרקס אנד ספנסר", "וייטרוז", "מוריסונ'ס" ו"גרופ". הרשתות עושות זאת אם כהחלטה אידאולוגית מוצהרת ואם על דרך "החרם הסמוי" - קרי, הימנעות מקיום יחסים כלכליים עם ההתנחלויות על-מנת להימנע מפגיעה תדמיתית.
  • ממשלת בריטניה פרסמה הודעה רשמית שמזהירה מפני השקעה בבתי-עסק מעבר לקו הירוק.
  • חברת המים הגדולה בהולנד הפסיקה לעבוד מול "מקורות".
  • רומניה מאשרת ייבוא עובדים, בעיקר לענף הבנייה, אך ורק לתוך גבולות הקו הירוק.
  • היעדר פטור ממכס על מוצרי התנחלויות בכל אירופה. כל אזרחי ישראל מפסידים מכך, מאחר שהממשלה מפצה את בתי-העסק בשטחים על ההפסד.


לאור כל זאת, מנהיגות ישראלית אחראית חייבת לקחת בחשבון את הסכנות הנשקפות לה מהתעצמות הקרע עם המערב. במקביל, עליה להפנים כי כל פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני חייב לעלות בקנה אחד עם ערכי היסוד של הדמוקרטיות המערביות, וכי המשך הדחייה של פתרון זה מסב לישראל נזק משמעותי שהשפעתו על חיי אזרחיה רק תלך ותגדל בשנים הקרובות.


לפרטים נוספים: שרון שחף, 054-6738999; יונתן לוי, 052-3749240  

לקריאת המחקר המלא | לאתר מולד 

 

Copyright © 2014 מולד, All rights reserved.


unsubscribe from this list    update subscription preferences