Copy
16.5.2015
המעמד הבינלאומי של ישראל - כל מה שכדאי לדעת
השבועות האחרונים היו סוערים במיוחד עבור ישראל בזירה העולמית. בתוך שטף הדיסאינפורמציה, מרכז מולד מבקש לעשות סדר במושגים, בתופעות ובמגמות השונות שמשפיעים על כלכלת וביטחון המדינה. אנו מתכבדים להציע לכם שלושה כלים ברמות העמקה שונות: שש נקודות תמציתיות להבנה בסיסית של המצב, ניתוח של סנקציה בינלאומית מהחודש האחרון ומחקר מעמיק ומפורט אודות המעמד הבינלאומי של ישראל

הידרדרות המעמד הבינלאומי של ישראל לא יורדת מסדר היום הציבורי כבר שבועות ארוכים. בתוך כך, גורמים רבים מספקים לציבור הישראלי ולמקבלי ההחלטות שטף של אינפורמציה בלתי-מדויקת אודות התופעה המדאיגה. אנו מגישים כאן מגוון חומרים ברמות העמקה שונות, שמאפשרים להבין את התמונה המלאה - באופן מנומק, מבוסס וממוסמך.

ראשית, מצורפות לדוא"ל זה שש נקודות קצרות ותמציתיות המתקנות מיסקונספציות רווחות באשר לגל החרמות והסנקציות. בנוסף, תוכלו לעיין בניתוח מפורט של פרשת KLP, חברת הביטוח הגדולה בנורווגיה, שמשכה החודש את השקעותיה הפיננסיות מחברות המעורבות בפעילות בשטחים (לקריאה הקישו
כאן). פרשה זו היא דוגמה מובהקת לאופן שבו ההידרדרות במעמדה של ישראל מתרחשת בפועל, הרחק מהכותרות הסנסציוניות בעיתונים. לבסוף, נציע לכם לעיין במחקר "ברית במשבר - מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד", שסוקר באופן מפורט מגוון היבטים של המשבר המתהווה בין ישראל לקהילה הבינלאומית (לקריאה הקישו כאן).

אז מה צריך לדעת על ההתרחשויות האחרונות בזירה הבינלאומית כלפי ישראל?

1. מדינת ישראל לא סובלת מדה-לגיטימציה עולמית; השליטה בשטחים - כן. המעמד הבינ"ל של ישראל הוא סיפור הצלחה כמעט יחיד מסוגו. ישראל מנהלת קשרים הדוקים עם מדינות העולם במגוון רחב של תחומים - מדע, תרבות, צבא וביטחון, דיפלומטיה ועוד - וזה הישג שראוי להתגאות בו. חשוב לזכור כי לימין יש אינטרס שאזרחי ישראל יחשבו שהפגיעה במעמדנו הבינ"ל נובעת מאנטישמיות קמאית - ולא כך הדבר.
 
בדיקה מדוקדקת ושיטתית של מגוון פרמטרים בשלושה תחומים - תרבותי-מדעי, כלכלי ומדיני - מראה שכמעט 100% מהמקרים שבהם יחסי החוץ של ישראל אינם אופטימליים קשורים באופן ישיר לשליטה הישראלית על השטחים. בעניין זה קיים קונצנזוס בינלאומי מוחלט כבר 40 שנה, השולל את המדיניות הישראלית מעבר לקו הירוק. לפי כל הערכה סבירה, קונצנזוס זה גם לא ישתנה בעתיד הקרוב.
 
המחשבה שאפשר להתעלם מהמחלוקת הקשה בין ממשלת ישראל לקהילה הבינלאומית היא מחשבה בלתי-אחראית. המחשבה שאפשר לגשר על מחלוקת כזאת באמצעות "הסברה" היא מופרכת וגם לא הוכיחה את עצמה בעבר.
 
2. ×”-BDS הוא תופעה שולית יחסית, הסכנה האמיתית נעוצה בהתפוררות הברית של ישראל עם מדינות המערב. תנועת ×”-BDS וההידרדרות במעמד הבינ"ל של ישראל הן ×©× ×™ דברים שונים. תנועת החרם מורכבת ממספר רב של קבוצות רדיקליות וקטנטנות שפועלות בעיקר באוניברסיטאות. ההשקפה שלהן, ששוללת את קיומה של מדינת ישראל, לא הצליחה לקנות אחיזה בדעת הקהל העולמית. למה? מפני שהעולם המערבי מכיר כבר שנים בזכותה של ישראל להתקיים. לראיה, אין שום מדינה מערבית או תאגיד רב-לאומי שאימצו את ההשקפה הקיצונית של ×”-BDS.

לעומת זאת, מספר גדל והולך של חברות ומדינות - ובהן ידידותינו הקרובות ביותר - מפעילות
סנקציות מסוגים שונים כלפי ההתנחלויות. הן לא מטילות ספק בצדקת קיומה של ישראל, אבל גם לא מוכנות להשלים עם מדיניותה בשטחים. הפעולות המעשיות היחידות נגד ישראל שיצאו לפועל וצברו השפעה כלשהי היו כאלה שמוקדו בשטחים בלבד.
 
3. העיתוי של גל החרמות האחרון אינו מקרי. הימין מנסה לצייר את שטף הסנקציות האחרון כאילו נחת עלינו משמיים וכאילו אין לנו השפעה עליו. למעשה, הוא תוצאה ישירה של מדיניות נתניהו. במשך שש השנים האחרונות ניסה רה"מ למשוך זמן ולתעתע בבעלות הברית האסטרטגיות שלנו. נוכח המשך הבנייה בשטחים ולאור הצהרתו לפני הבחירות האחרונות - "אם אבחר, לא תקום מדינה פלסטינית" - הפסיק העולם להאמין להבטחות שלו על נכונותו לקדם הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל. משאפסו תקוותיהן של ארה"ב ואירופה, הן הסירו את הרסן מעל יוזמות קיימות והחלו לשנות בעצמן מדיניות רשמית כלפי ישראל.
 
4. פעולות הממוקדות בשטחים בלבד זולגות עם הזמן גם לתוך שטחי ישראל. גם סנקציות וחרמות הממוקדים רק נגד השטחים סופם לזלוג לתוך ישראל. מדוע? מפני שאנשי עסקים וצרכנים בחו"ל מתחילים אט-אט לזהות את המילה "ישראל" עם קונוטציות שליליות, ומעדיפים להימנע מכאב הראש שעשוי להיות כרוך בסחר עמה או בקניית מוצריה. זו תופעה המכונה "חרם סמוי": לחרם זה אין מניפסט, אתר אינטרנט מושקע או הודעה לעיתונות; הוא חלק מהדינמיקה היומיומית של עולם העסקים, ודווקא בגלל אופיו השקט הוא מסוכן במיוחד. אנשי עסקים ותעשיינים ישראלים מדווחים עליו כבר כמה שנים.
 
5. המדיניוּת של ממשלת נתניהו בשטחים גורמת לנו להיות מוזכרים בנשימה אחת עם הגרועות שבמדינות העולם. זה לא המועדון שאליו אנחנו רוצים להשתייך. בניגוד לטענות של דוברי הימין בדבר "המוסר הכפול של העולם", הפעולות נגד ישראל בשנים האחרונות אינן ייחודיות לנו בלבד. בעשור האחרון יותר ויותר מדינות מערביות ותאגידים בינלאומיים מושכים השקעות ממדינות ומחברות המעורבות במה שנחשב, לתפיסתם, כפעילות בלתי-לגיטימית.
 
6. אירועי השנתיים האחרונות מפריכים את "תזת המזרח" של ראשי הימין. בעבר, על רקע הידרדרות היחסים עם המערב, טענו נתניהו, בנט וליברמן כי אפשר להחליף את ארה"ב ואירופה ברוסיה, הודו וסין. זו הייתה דרכם להסיט את תשומת הלב הציבורית מהמחלוקת הקשה בין העולם לישראל בנושא ההתנחלויות אל עבר יעד חדש ומבטיח.

אלא ש
בחינה של נתוני הייצוא ושל היחסים בין ישראל למדינות המערב ובין ישראל למדינות המזרח, מלמדת שטענה זו מופרכת מעיקרה: המזרח יכול להיות "קומה שנייה" מצוינת על גבי היחסים עם מדינות המערב, אבל לאלה אין תחליף. אירועי השנתיים האחרונות האירו באור מגוחך במיוחד את הצהרות ראשי הימין, לאחר שרוסיה רק הידקה את קשריה עם אירן, וסין הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שהכירה בשלטון חמאס ובאחרונה אף התנתה שליחת פועלי בנייה ארצה בכך שלא יעבדו בשטחים.

 

למחקר "ברית במשבר: מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד" לחצו כאן | לניתוח פרשת KLP לחצו כאן

Copyright © 2015 Molad, All rights reserved.


unsubscribe from this list    update subscription preferences