Copy
מידע, ניתוח ומסרים על הנעשה בזירה המדינית-ביטחונית
שלוש נקודות מדיניות-ביטחוניות השבוע
כיצד מנסה נתניהו להטעות את אזרחי ישראל ביחס לפרשת פיפ"א וההידרדרות במעמדה הבינלאומי של המדינה • באיזה אופן הסנקציות החדשות של מדינות המערב נגד אנשים פרטיים שגרים בהתנחלויות עתידות לפגוע בכלל הציבור הישראלי • ומה ניתן ללמוד מקריזת הטוויטר האחרונה של מזכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, דני דיין?

1. ×‘כיינות אינה מדיניות:

רק בסוף השבוע האחרון ניצלה ישראל ברגע האחרון מהשעייה מפיפ"א, וכבר אנו מתבשרים על הקרב הבא בתחום הספורט - ניסיון הרחקה של נציגים ישראלים מהאולימפיאדה ב-2016. שני ניסיונות אלו הם חלק קטן מגל סנקציות נגד ישראל ששוטף את הזירה הבינלאומית בשנים האחרונות.

ניתוח שיטתי של הסנקציות הללו שבוצע במולד מעלה מסקנה ברורה: כמעט כל החרמות והסנקציות שזוכים לתשומת לב ציבורית ולהצלחה מעשית מכוּונים נגד מדיניות ישראל בשטחים - לא נגד עצם קיומה של מדינת ישראל. ניסיונות להטיל דופי בצדקת קיומה של המדינה מגיעים בעיקר מכיוון תנועת ה-BDS שלא רשמה לעצמה כמעט שום הישגים ממשיים מאז החלה את פעילותה. התמונה שמבקש נתניהו לצייר היא, כמובן, אחרת, אלא שטענותיו חוטאות באופן חמור לעובדות. בפועל, המדיניות של שלוש הממשלות האחרונות שלו היא שעוררה את תגובת-הנגד העולמית שפוגעת בכל אזרחי המדינה.
את ניהול המשבר מצד הממשלה יש לבחון בשתי רמות. ברמה הנקודתית, ממשלת נתניהו הגיבה כהרגלה באופן היסטרי: התחנפה, איימה, זעקה חמס והתחננה לסיוע מכל בעלות הברית של ישראל בזירה הבינלאומית. ברמה הכללית, לא עשתה הממשלה דבר וחצי דבר כדי למנוע לא את המשבר הקודם, לא את הנוכחי ולא את זה שאחריו. הממשלה מעדיפה להתייחס לכל חרם כאילו צנח עליה משמיים יום בהיר אחד. כמו תמיד, העדיפו נציגי הממשלה לזרוע בהלה בקרב הציבור באשר ל"גל הטרור הדיפלומטי הבא" ולא להציג שום תוכנית מסודרת להתמודדות עם ההידרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל.
שר החוץ בנימין נתניהו וסגניתו ציפי חוטובלי הם שני הפוליטיקאים האחראים על מדיניות החוץ של ישראל. מה הם מציעים בדיוק? חוטובלי טוענת בתוקף כי העולם יתרגל למצב הנוכחי ואף ישלים בסופו של דבר עם סיפוח השטחים. דורי גולד, מקורבו של נתניהו והמנכ"ל החדש של משרד החוץ, טוען כבר שנים שהמגרש עקום, שישראל לא באמת כובשת ושמבחינה היסטורית אין לבוא לישראל בשום טענות.
אלא ששנים של שימוש בטיעונים הללו מוכיחות בבירור כי הם אפילו לא קרובים להיקלט בקהילה הבינלאומית. להצהיר השכם והערב כי הימין הישראלי צודק וכל שאר העולם טועה - זו אינה מדיניות חוץ, זו סתם בכיינות. אזרחי ישראל לא זקוקים להנהגה שמסבירה להם כמה העולם עיוור; הם זקוקים, ובהקדם, למדיניות ארוכת-טווח שתשפר את מצבם בהווה ותשמור על האינטרסים שלהם מפני טלטלות העתיד.
 
לקריאת המחקר "מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד: ברית במשבר" לחצו
כאן
לעיון ברשימה חלקית של החרמות נגד ישראל לחצו כאן
 
2. המגמה החדשה - ×ž×’ופים לאנשים:

להבדיל מפרשת פיפ"א, סנקציה אחרת שכן יצאה לפועל בזמן האחרון היא סנקציית הפנסיות של הולנד על תושבי התנחלויות. במה מדובר? מסתבר כי בהסכמים שנחתמו בין ישראל להולנד נקבע כי הולנדים שעוברים לישראל זכאים לפנסיה מממשלת הולנד. גם בהסכם זה, כמו בכל שאר ההסכמים שישראל חותמת עם מדינות העולם, שטחי ישראל מגיעים עד לקו הירוק (לתשומת לבה של סגנית השר חוטובלי). כך החליטה הולנד כי כל אזרח הולנדי שחי מעבר לקו הירוק לא יהיה זכאי לפנסיה מטעמה.
לרוע המזל, האזרחית הראשונה שגילתה את המגבלה הזו היא הולנדית ניצולת שואה שעברה באחרונה להתגורר בהתנחלות. לאחר התערבות של ממשלת ישראל וארגונים למען ניצולי שואה הוחרגה האישה מהכלל ההולנדי לפנים משורת הדין. בינתיים נראה כי המדיניות ההולנדית עומדת בעינה.
זוהי התרחשות משמעותית משתי סיבות. ראשית, כי אנו רגילים לחשוב על החרמות והסנקציות ככאלו שממוקדים במוצרים מסחריים או בחברות שמקורם בהתנחלויות. המחשבה שגם אזרחים ישראלים יקוטלגו לפי אזור מגוריהם אמורה להדאיג את כולנו. ברגע שהקו הזה נחצה, הדרך למתן ויזות שונות לישראלים שונים קצרה מאוד. בנוסף, ממש כמו בסוגיית סימון המוצרים, גם למהלכים כאלו, ממוקדי-התנחלויות, יש השפעה על כלל אזרחי ישראל, לא רק על אלו שגרים בשטחים, שכן כל אזרח ישראלי ייאלץ להפגין באופן בלתי-פוסק את חפותו מול הגורמים הרלוונטיים.
זהו אירוע משמעותי גם מפני שהוא מזכיר לנו שישראל חתומה על הסכמים רבים ומגוונים שמצהירים כי הגבול של ישראל עובר בקו הירוק. פיפ"א, הסדרי פנסיות, הסכמי סחר ועוד ועוד - כל הבעיות שישראל מתמודדת איתן נוצרו לא מפני שהעולם נגדנו, אלא כי אנחנו אמרנו לעולם דבר אחד, אך בפועל עשינו את ההפך הגמור.
לפני כשנה וחצי טענה סגנית השר חוטובלי כי "קרבות הבלימה אינם מספיקים. צריך להציב גם את החזון הגדול של החלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון". כשמדובר בסגנית שר התחבורה, הדברים הללו סתם מנותקים מהמציאות; כשהם נאמרים על-ידי סגנית שר החוץ, הם הופכים מסוכנים. מה חוטובלי מתכננת בדיוק לעשות? לבטל את כל הסכמי הסחר שלנו מול מדינות העולם ולחכות שיאמצו את תפיסתה המשיחית לגבי יהודה ושומרון?
 

3. הדין של דיין:

לפני כמה שנים כתב ×™×•"ר ×ž×•×¢×¦×ª יש"×¢ לשעבר, דני דיין, את הדברים הבאים ב"גרדיאן": "נפגשתי עם טוני בלייר פעם בירושלים לשיחה על ההתנחלויות ובסופה הזמנתיו לבקר. ×¢× ×”: רואה אותן מהמסוק. אמרתי לו: משם אתה לא מסתכל לנו בעיניים". דברים אלה מוכיחים ×›×™ דיין מבין היטב את החשיבות של מפגשים בלתי-אמצעיים גם עם אנשים שיש לך ויכוח קשה עמם.
דיין צודק: מפגשים כאלה, טעונים ומסובכים ככל שיהיו, חשובים לא רק לצורכי שכנוע הצד השני אלא לטובת גיבוש של תפיסת עולם שלמה ומבוססת יותר. משום מה, תפיסה זו של דיין נוטה להשתנות בן רגע כשמדובר בקבוצות שאינן תומכות במפעל ההתנחלויות שעומד בראש מעייניו.
בשנה האחרונה מפעיל מרכז מולד, יחד עם קרן ברל כצנלסון וקרן פרידריך אברט, פרויקט חינוכי בשם "פולי-תקווה". מטרת הפרויקט היא להעניק לפעילים פוליטיים בתחילת דרכם הכשרה מקצועית ולחשוף אותם לשלל האתגרים שעמם מתמודדת מדינת ישראל בתחומים הכלכלי, המדיני והאזרחי. לפני שבועיים נסעו החניכים לסיור באזור רמאללה, ובסופו נפגשו עם ג'יבריל רג'וב - מי שהוביל בסוף השבוע את המהלך נגד ישראל בפיפ"א.
דיין, שאנשיו אחראים באופן ישיר לנזק הבינלאומי שממנו סובלים אזרחי ישראל בשנים האחרונות, בחר להגיב לסיור בחשבון הטוויטר הפעלתני שלו. "הדבר הדוחה ביותר הוא עיני העגל שהמשת"פים האלה תולים בביריון הזה והחיוך האידיוטי על פנים", כתב לצד צילום מהפגישה עם רג'וב. כן, קראתם נכון: משת"פים - לא פחות.
חניכי "פולי-תקווה" הם צעירים חושבים, מעורבים, איכפתיים ודעתנים. הם נפגשו עם רג'וב במטרה ללמוד באופן בלתי-אמצעי על המציאות הפוליטית והמדינית. הקלות שבה מאשים אותם דיין בשיתוף פעולה בוגדני עם האויב היא לא פחות משערורייתית - במיוחד נוכח ניסיון העבר של הסקטור שלו בסימון אויבים פנימיים בחברה הישראלית. הציוץ האומלל הזה גם מוכיח, בפעם המי-יודע-כמה, כמה מלאכותית המתינות המחויכת שמנהיגי יש"ע עוטים על עצמם כדי להתלוצץ עם הברנז'ה בטוויטר - ובאיזו מהירות נושרת מעל פניהם המסכה.


מיכאל מנקין, מנכ"ל
מולד: המרכז להתחדשות הדמוקרטיה
Copyright © 2015 מולד, All rights reserved.


unsubscribe from this list    update subscription preferences